הגדלה של הטקסטהחזר גודל טקסט לבררת המחדלsmallTextשנה לרקע בהיר וכתב כהההחזר את הצבעים לבררת המחדלשנה לרקע כהה וכתב בהיר
fbiconphone

mishpaha

משפחה כן בוחרים

לפגוש בני אדם, לדבר בגובה העיניים,
להרגיש חלק מהמשפחה

פנו אלינו



אנא הכנס שם



אנא הכנס מספר טלפון



כתובת המייל לא תקינה



Invalid Input



Invalid Input



Invalid Input



Invalid Input





לקוחותינו

Spider FAQ
  • תנאים לקבלת הגמלה
  • 1. מהי ההכנסה המקסימלית המהווה תנאי סף להגשת בקשה לגמלת הסיעוד?

    אם לקשיש הכנסות מעל 13,890 ₪ ליחיד (כ- 1.5 X השכר הממוצע במשק) או מעל 20,835 ₪ לזוג (כ- 2.25 X השכר הממוצע במשק), לא יהא הקשיש זכאי לגמלת סיעוד, ולכן אין כל טעם להגיש עבורו בקשה.
    (נתונים אלו מעודכנים לתאריך 1.1.2015)

  • 2. מה קורה כשלקשיש הכנסות גבוהות מעבר לרף המזכה אותו בגמלת הסיעוד?

    במידה והכנסתו של הקשיש עוברת את רף ההכנסות העליון, אין ביכולתו להגיש בקשה לגמלת סיעוד (ובמידה והגיש היא תיפסל על הסף), אולם הוא יוכל לפנות לעמותת על"ה בבקשה לקבל שרותי סיעוד פרטיים.

  • 3. מה קורה כשלקשיש הכנסות גבוהות שכן מזכות אותו בגמלת סיעוד (פחותות מהרף המקסימלי)?

    בשיעורי הכנסה מסויימים המצויים בטווח שנקבע על ידי המוסד לביטוח לאומי, זכאי הקשיש ל- 50% משיעור הגמלה המגיע לו על פי בדיקת התלות, קרי 5 שעות שבועיות / 8 שעות שבועיות / 9 שעות שבועיות בהתאמה (ע"ע מספר השעות המאושרות בחוק ביטוח סיעוד).

  • 4. מה פרוש מגורים בקהילה ומדוע קשיש שגר במוסד אינו זכאי לגמלת סיעוד?

    מטרתו העיקרית של חוק ביטוח הסיעוד היא לסייע לקשישים אשר מעוניינים בכך להשאר לגור בבתיהם ככל הניתן. קשישים השוהים במוסדות המוגדרים כסיעודיים (פרטיים או ציבוריים) מקבלים במוסדות אלה טיפול סיעודי יומיומי אשר מקיים אותם ומייתר את הסיוע במיומנויות היומיום אשר נחוץ למי שגר בדיור עצמאי. לפיכך, גם השוהים בדיור עצמאי בתוך מוסדות דיור מוגן זכאים לקבל חוק ביטוח סיעוד במוסד.

  • 5. מדוע נדחות תביעות רבות בקרב אנשים חולים?

    גמלת הסיעוד ניתנת לקשיש אשר זקוק לסיוע במיומנויות היומיום (A.D.L), כגון: ניידות בתוך הבית, הלבשה, רחצה, אכילה ושתייה ושליטה בסוגרים; או למי שזקוק להשגחה מתמדת כדי לא לסכן את עצמו או את הסובבים אותו. בבדיקת התלות שנערכת על ידי מעריכי המוסד לביטוח לאומי, על פי רוב, לא נלקחים בחשבון מחלות, תרופות או מצבים הקשורים באלו, כי אם מצבו התפקודי של הקשיש בלבד.

  • תהליך הגשת הבקשה
  • 1. מיהו המעריך שמגיע לבדיקה מטעם המוסד לביטוח לאומי?

    המעריכים מטעם המוסד לביטוח לאומי הינם אחים/ות מוסמכים/ות או מרפאים/ות בעיסוק אשר מונו מטעם המוסד להגיע לבתיהם של קשישים ולבצע הערכת תפקוד / תלות. ביקוריהם על פי רוב מתואמים עם הקשישים טלפונית מראש, וניתן יהיה לזהותם באמצעות תג זיהוי כנציגי המוסד. כמו כן, ולמען הסר ספק, ניתן לבקש מהמעריכ/ה במהלך הבדיקה להציג מסמך המזהה אותו כנציג הביטוח הלאומי.

  • 2. כמה זמן אורך תהליך קבלת ההחלטה?

    על פי רוב, תשובה נמסרת לקשיש כחודש מיום הגשת התביעה, וזאת לאחר ששבועיים לערך מיום הגשת התביעה מגיע המעריך המקצועי, לביצוע בדיקת התלות, ושבועיים נוספים נדרשים לועדה לשם קבלת ההחלטה ומסירת ההודעה בדואר.
    יחד עם זאת, על פי החוק, על המוסד לביטוח לאומי לספק לזכאי את שירותי הסיעוד לכל המאוחר 60 יום מ-1 בחודש שלאחר הגשת התביעה. ובכל מקרה, מילוי טופס התביעה כנדרש, והמצאת כל המסמכים הנדרשים, יקצר את זמן הטיפול בתביעה.

  • 3. מה ניתן לעשות במקרה של קשיש אשר זקוק לטיפול באופן מהיר אך אינו מסוגל לחכות חודש ימים או יותר?

    קשיש אשר זקוק לעזרה סיעודית באופן מיידי, ועדיין לא הסתיים תהליך הטיפול בתביעתו לגמלת הסיעוד, יכול לקבל באופן זמני וללא תשלום שירות "טרום סיעוד" מעמותת על"ה. שרות זה ניתן לאחר שאנו בעמותת על"ה ביקרנו בבית הקשיש ובמידה והתרשמנו שקיים סיכוי סביר שתאושר לו גמלת הסיעוד.
    לקבלת השירות צור קשר עם מחלקת הסיעוד וטיפולי הבית של על"ה או מלא את טופס הפניה בצד שמאל.

  • 4. מה ניתן לעשות במקרה של קשיש אשר זקוק לטיפול באופן מיידי וללא דיחוי בשל מצב אקוטי / משבר?

    אנשים הזקוקים לעזרה מיידית לתקופה קצרה (9.75 שעות בשבוע, עד 60 יום) רשאים לבקש מסלול "סיעוד קצר מועד" מביטוח לאומי, בדרך כלל לאחר אשפוז בבית חולים רגיל (לא שיקומי), כתוצאה ממשבר פתאומי או ממצב אקוטי הפוגע בתפקוד באופן מהותי. על הקשיש להגיש את טופס הבקשה הרגיל לגמלת סיעוד של ביטוח לאומי, ולצרף אליו הערכה רפואית מקצועית של רופא (מצורפת לטופס הבקשה), ועל פי המלצה זו תקבע פקידת התביעות בביטוח הלאומי אם יהיה זה מסלול קצר מועד. הזכאות לביטוח גמלת סיעוד קצר מועד של ביטוח לאומי היא מיידית עם ההגעה הביתה.

  • לאחר קבלת הזכאות
  • 1. מדוע נקבעת זכאות זמנית לגמלת הסיעוד?

    משך הזכאות לגמלת הסיעוד נקבע בהתאם למידת התלות בזולת בביצוע פעולות היומיום, או בהתאם למידת הצורך בהשגחה.
    כאשר צפוי שיפור משמעותי במצבו התפקודי של הקשיש, נקבעת לו זכאות זמנית, ולקראת סיום תקופת הזכאות הזמנית, המוסד לביטוח לאומי יבדוק מחדש את זכאותו לגמלה.
    לשם כך, קשיש שגילו אינו עולה על 80 צריך ליצור קשר טלפוני עם המוסד ולבקש בדיקה מחודשת. במקרים של קשיש אשר עבר את גיל 80, המוסד יגיע לביתו באופן אוטומטי לשם ביצוע הבדיקה.

  • 2. אלו תוספות שעות יש לשעות גמלת הסיעוד הרגילות?

    על מנת לעודד עבודת מטפלים ישראלים, כל קשיש שזכאי לגמלת סיעוד שגובהה 150% ומעלה, ואיננו מעסיק עובד זר (לרבות הקפאת ההיתר במידה והיה בידיו כזה), זכאי לתוספת שעות שבועית בסכום של 3 שעות שבועיות (ל- 150%) או 4 שעות שבועיות (ל- 168%), ובדרך זו מגיע לזכאות של 19 שעות שבועיות במקום 16 (150%) או 22 שעות שבועיות במקום 18 (168%).
  • 3. האם קשיש שזכאי לגמלת סיעוד ומתאשפז בבית חולים זכאי לשירותי סיעוד בתקופת האשפוז?

    כאשר הקשיש מקבל הגמלה מתאשפז, הוא זכאי לקבל את שירותי הסיעוד בהיקפם הרגיל בבית החולים (בהתאם לרשימת בתי חולים שהתפרסמה על ידי המוסד), וזאת לתקופה של עד 14 ימים. אם  תקופת האשפוז נמשכת, תופסק לו גמלת הסיעוד מהיום ה-15 לאשפוז, והיא תחודש עם חזרתו לבית.

  • עובדים זרים
  • 1. כיצד ניתן לקבל רישיון לעובד זר ללא אישור לגמלת חוק סיעוד?

    קשיש הסובל מקושי בתפקודו היומיומי ו/או זקוק להשגחה בביתו, אך הכנסתו גבוהה מהרף העליון שהגדיר המוסד לביטוח לאומי ולפיכך איננה מזכה אותו בגמלת סיעוד, יוכל להגיש בקשה לבדיקת תלות באופן פרטי, אשר בהתאם לתוצאותיה יקבע האם הינו זכאי להעסיק עובד זר ל- 24 שעות או לאו.
    פרושו של דבר, שזקן שהגיע לגיל פרישה ושהכנסתו חוצה את הרף העליון, יופנה לביצוע מבחן תלות (תפקוד) פרטי, ויהיה זכאי להעסיק עובד זר במידה וצבר במבחן זה את הניקוד הנדרש כמפורט לעיל.
    הליך זה כרוך בתשלום אגרת בקשה.